זוגיות מודעת: הבנת התהליכים הזוגיים הראשוניים מאהבה ראשונית והתחייבות לקשר עד לקשר מודע

אנחנו רגילים לחשוב שהבחירה שלנו לקשר מחייב (נישואין) נעשה בעיקר ממקום של מודעות – הייחוס, מצב כלכלי, בריאות, יכולת להיות אמא/אבא מוצלחים, משיכה פיזית…אך אנחנו סבורים שהבחירה המכרעת נעשית במקום של התת-מודע, ובאופן מפתיע לא מהמקום של שליטה וידיעה.

אנשי אימאגו סבורים שיש בנו 'סורק' אשר מכוון אותנו לבחירה מסוימת, לפעמים בחירה תמוהה. (הרי לעתים קרובות אנחנו שומעים אנשים שואלים את עצמם: "למה לא התחתנתי עם פלוני אלמוני? יכולתי, והיום הוא כל-כך מוצלח, ותראו עם מי אני נתקעתי!) אם הסורק שלנו דילג בזמנו על האופציה הזו והביא אותנו לבחירה אחרת, זו שהייתה בפועל.

בחירה שהיא על פניו 'לא נכונה' ובעצם הכי נכונה.

למה? מה קורה?

כאשר זוג בשל לקשר, מתאהב, הוא מרגיש שדבר חיובי ומיוחד קורה ביניהם. כל אחד חש שהבן-אדם הזה שהוא זה עתה פגש איכשהו מוכר לו, יש בו משהו פמיליארי, וגם משהו טוב. הם גם מגלים שהקשר מביא אותם לתחושות שטרם הרגישו, לעשות או לרצות לעשות דברים שלבד לא היו עושים או חשבו שמסוגלים לעשות. רוצים לשמור על מערכת היחסים ולא לוותר עליו, יש בה רק דברים חיוביים. רוצים להתחתן.

מדענים סבורים שהורמון ה- PEA (phenyl ethylamine) יוצר תחושה של התרוממות רוח, ומונע את ראיית המגרעות. גורם לאנשים שלא ממש מכירים לרצות להתחייב לחיים משותפים 'נצחיים'. [הנוכחות של PEA גם מסביר את התגובה הקשה של גמילה כאשר זוג מאוהב נאלץ להיפרד או כאשר אחד מאוהב חש נדחה ע"י הצד השני]

בפועל ההשפעה של PEA חולפת בדרך כלל אחרי כמה חודשים והזוג נכנס לשלב שני הכרחי בקשר שלו, שלב של תסכול, ביקורת, אכזבה המאופיין ע"י מאבקי כוח. השותפים רואים יותר את המגרעות, החסרונות של השני, חווים את הדברים שמפריעים להם. יכול להיות מה שקודם מצא חן בעיניהם עכשיו הופך למטרד. למשל – בחור שאהב את משפחתה התוססת של בת-זוגו עכשיו רואה אותם חסרי גבולות. אישה שאהבה את השקט  ושלווה הפנימי של בן-הזוג כעת סובלת משעמום גדול. כאמור מרגישים מתוסכלים וכועסים, מתחילים להשמיע ביקורת חריפה ולריב.

בעיני אימאגו השלב השני הזה הוא הכרחי בדיוק כמו שרצוי שיקרה אהבה ראשונית בשלב הראשון. כאן נכנס היבט רוחני לתפיסת אימאגו את הזוגיות המחייבת מתוך בחירה

בשלב הראשון הזוג חווה את מה שאפשרי. אך זה זמני כי זה לא מבוסס. בשלב השני, במסגרת של התסכולים, במסגרת של מאבקי הכוח, צפים חומרי הגלם שהזוג זקוק לו כדי לפתח את הקשר, לקדם אותו ולהביא הן את הנישואין והן את כל אחד מבני הזוג לצמיחה נפשית ומעשית.

הזוג חווה את שלב מאבק הכוח אחרת. בשבילו זה כישלון, כאילו הם התחברו והתחתנו עם הבן-אדם הלא נכון. גם החברה הכללית רואה את זה כך, ונוטה לעודד יותר מדי אנשים שמתלוננים בשלב זה על השותף לשקול לעזוב את הקשר. קשה לקבל על פניו, כנגד האינטואיציה וכנגד התחושות, שהבן-אדם הלא נכון הזה, ש'גורם' לי כל-כל הרבה צרות הוא הוא בעצם הבן אדם שאני צריך בחיים שלי כדי לעשות את העבודה להשתחרר מדברים מהעבר שעדיין מפריעים לי היום. קשה לקבל את הרעיון שצריכים להבין את המסר ולא לפטר את השליח.

וכאן נכנס הפן הרוחני – שלב מאבק הכוח הוא בעצם הזדמנות שנייה להתרפא מפצעי הילדות להתפתח ולצמוח. מאחר שבילדות קורים דברים במשך שלבי ההתפתחות אשר פוגעים בהתפתחות תקינה ומלאה בלי הזדמנות שנייה לא היינו יודעים בכלל על מה ואיך לעשות להשיב לעצמנו את 'עצמנו' – את השלמות האישים שאתה באנו לעולם.

כך שברור שהדרך שבה אנחנו מטפלים בתסכולים בנישואין ישפיעו השפעה קריטית גם על איכות הנישואין וגם על הבריאות הרגשית האישית שלנו.

נראה שבנקודה הזאת שלוש אלטרנטיבות עיקריות. אפשרות אחת היא להיכנע לתקיעות, לאי-שביעות הרצון, להישאר ביחד מתוך מחויבות מסוימת, אך בלי סיפוק והנאה מהמערכת היחסים. אפשר לראות את זה כ'גירושין סמויים' – כל אחד מהשותפים בעולם שלו, נשארים עם מחויבות לפרנסה, למשפחה, לילדים

ברירה שנייה היא להתגרש. בזוגיות מרגישים שהכאב, האכזבה, הסבל קשים מנשוא. יכול להיות שלא יודעים מה לעשות אחרת. ידוע שהגירושין גורמים נזק נפשי למתגרשים. יכול להיות שייקח שנים עד שמתאוששים מתהליך הגירושין. הסביבה סובלת. הילדים נפגעים, קרובי משפחה במועקה. בנוסף – היות והמהות האנושית שלנו היא להיות בקשר, והיות והסוגיות מילדות לא הגיעו לפתרונן המתגרשים ייכנסו לעוד סבב של אהבה עד שיגיעו שוב לתסכולים. ומה יעשו אז? מרוב אכזבה ייפרדו הפעם עוד יותר מהר? או הם ישכילו להחליט לעשות עבודה רצינית על מערכת היחסים כדי בפעם השנייה לא להיכשל בגדול?

בגישת אימאגו אנחנו מאמינים שיש סיבה שזוג התחבר, ולכן מעדיפים כמובן שהזוג יחפש את האלטרנטיבה השלישית – לעבוד על הקשר, להפוך אותו לקשר מודע, שילמדו לנהל את הקשר ממקום של מודעות שמיטיב עם שניהם. ואת זה קשה עד בלתי אפשרי לעשות לבד  ועדיף לקחת ייעוץ

אימאגו איננו הדרך היחידה, אך היא העדיפה כעת, כי הוא מבין את הזוגיות, ויותר מזה הוא מצטיין בלהפוך את ההלכה למעשה. הוא נותן ידע וכלים לזוג להתרפא ולהתפתח. הוא מבין את מקום התסכולים ואכזבה בנישואין ולוקח את הזוג מתוך חמלה ואהבה לתוך התהליך שמביא לריפוי וצמיחה. מעודד 'תפנית' בזוגיות, ש'יעלו כיתה' למקומות של אהבה בוגרת ושותפות נפלאה.