פרדיגמת היחסים ואימאגו

מטרה: אימאגו הנו הנציג הבולט של פרדיגמת היחסים. המאמר חוקר חלק מהשלכות תפיסת עולם זו

כאשר אנחנו מתבוננים בזוג – מה שאנחנו מספרים לעצמנו זו הנחה או עובדה?

• כאשר אתה יושב עם זוג מה עובר לך בראש אודות:
  • מי זה הזוג הזה?
  • מה קורה איתם?
  • מה הם צריכים?
  • איך אעזור להם?
• כאשר אנחנו יושבים עם הקליינטים שלנו אנחנו במודע או שלא במודע מסתכלים עליהם דרך עדשה של תפיסת עולם/פרדיגמה. אנחנו מושקעים בתפיסת עולם זו, היא מושרשת בנו. אנחנו קיבלנו, שיננו, ואולי גם שינינו משהו בה – הווי אומר אנחנו שותפים ליצירה הנוגעת לפרדיגמה זו.

פרדיגמה זו מודל שאנחנו מחזיקים בראש שלנו, כך שזו דרך לראות דברים. הפרדיגמה מהווה מסנן עבור תפיסתינו, הספקטרום שדרכו אנחנו רואים את הדבר, יש לנו מגמה להזדהות איתה, ולהירתע מלאמץ תפיסה אחרת. כך שהפרדיגמה מהווה מסגרת התייחסות לנושא המדובר, כאן הנושא הוא זוגיות.

מטפל ומטופל יוצרים ביחד את הטיפול. התצפית עליו תשפיע מה אנחנו מספרים לעצמנו מה אנחנו רואים, ותכוון את הגובה שלנו אליו. התצפית שלנו תשפיע על איך המטופל רואה אותנו ומגיב אלינו.

למשל כאשר פרויד ישב עם לקוח אנחנו אומרים שהוא ראה בן אדם אשר מנוהל ע"י אינסטינקטים של מיניות ותוקפנות –אינסטינקט של חיים ומוות. הוא היה סבור עוד שהקליינט סבל מכישלון האגו שלו לתווך באופן יעיל בין הדחפים של היצר לבין הפן המוסרי/ערכי. הקליינט דיכא את האינסטינקטים שלו; פרויד גם ראה בן אדם אשר אם יצליח הפסיכואנליזה לחקור את עברו ולשחרר את הדיכוי, ויצליח לחזק את האני אז הבן-אדם יחזור לחיי היום-יום, כאשר הסבל שנשאר לו יהיה הסבל המוכר של חיי היום-יום.

כלומר התפיסה של פרויד, הפסיכו-אנליזה, הייתה נציג בולט של פרדיגמת הפרט.

אפיונים או הנחות יסוד של פרדיגמת הפרט כוללים היות הפרט המציאות העיקרית, יחסים הם משניים למציאות הפרט. בני אדם הם ישות נפרדת מהאחר, והם בוחרים להיכנס למערכת יחסים; יש הפרדה בין הגוף והשכל, המוח המודע צופה החוצה.

פרדיגמת הפרט:

• היחיד הוא היסוד.
• הדברים מתרחשים בתוך היחיד.

פרדיגמת הפרט היא עדיין הפרדיגמה הבולטת והמקובלת ע"י מדעי הפסיכולוגיה והטיפול הפסיכולוגי בבני אדם. אך נראה שיש ראיות לכך שהמדע והעולם כולו בתוך תזוזה לשינוי של הפרדיגמה. מעבר בין פרדיגמות מהווה שינוי ומפנה בצורת חשיבה; הוא איננו קורה כי משהו רוצה שיקרה אלא סוכני שינוי בתת-מודע הקולקטיבי דוחף את המפנה קדימה.

המעבר בין תפיסות עולם מתרחש כאשר הפרדיגמה המקובלת איננה מסבירה בצורה משביעה רצון חוויות חדשות, מידע חדש, גילויים חדשים. אז פרדיגמה חדשה מחליפה את הקודמת. היא כוללת את הישנה בתוכה, משתמשת בידע שנצמר, אך ביחד עם ידע חדש שנודע, מסביר תופעות בצורה אחרת. המעבר בין הפרדיגמות הוא הדרגתי, ומביא לתפיסת עולם יותר רחבה, כוללנית ומורכבת.

אימאגו הוא דוגמא של פרדיגמת היחסים בשונה מפרדיגמת הפרט כאשר בפרדיגמת יחסים: היחסים הם היסוד; למעשה הכל מתרחש בין אנשים. הווי אומר שגם הבעייה קיימת בין האנשים, והפיתרון מתרחש בין האנשים.

בוא נשווה את הקונטקסט החברתי בין הפרדיגמות.

• פרדיגמת הפרט:
  • ארגון החוויה הוא אנוכי.
  • הסמכות ממוקמת בתוך בן-אדם.
  • אי-שוויון הוא חלק מהמבנה.
  • צייתנות היא התנהגות תקינה.
  • התקשורת היא מונולוגית.
• פרדיגמת היחסים:
  • ארגון החוויה הוא אופקי.
  • הסמכות איננה ממוקמת באופן ריכוזי.
  • שוויון הוא חלק מהמבנה.
  • אחריות הדדית היא הנורמה.
  • התיקשורת הינה דיאלוגית.

בוא נשווה את רמת הפרט בין הפרדיגמות:

• פרדיגמת הפרט
  • הפרט הוא היסוד.
  • הפרט מכיל סובייקטיביות.
  • הכל "בפנים".
  • הסלף הוא "ממשי".

• פרדיגמת היחסים:
  • אוסילציה (תנידות) בין הקצוות ביסוד.
  • 'סובייקטיביותיות' [רבות] חודרות אחת לשני ויוצרים יצריה משותפת.
  • הכל 'אוסילציה' בין הקצוות.
  • הסלף הוא תהליך.

אנחנו רואים את המעבר בין הפרדיגמות בנישואין (מנישואין אישיים פסיכולוגים לנישואין כשותפות מודעת) לפי סממנים:

• אחוז גירושין גבוה.
• ניסויים בצורות חדשות של מערכות יחסים.
• נישואין מאוחרים.
• נישואין עם 2 קריירות.
• תפקידים ללא הגדרת מגדר.

הנישואין בשתי הפרדיגמות:

• פרדיגמת הפרט:
  • היררכית.
  • לא שוויון.
  • תפקידים לפי מגדר.
  • עדיפות לפרט.
  • מסוכסך.
  • מונולוגי.
  • אתה קודם (quid pro quo).
  • קשר לא מודע.

• פרדיגמת היחסים:
  • שוויוני.
  • שוויון.
  • תפקידים ניטרליים.
  • עדיפות לשותפות.
  • המתח שבשוני.
  • דיאלוגי.
  • מתן הדדי.
  • קשר מודע.

שני מרכיבים נוספים של תפיסת עולם לשלב בתוך התמונה הם אתיקה (מה היא הדרך הנכונה לחיות אחת ים השני?) וידע מעולם מגעי הפיזיקה

• היקום הינו ים עצום של אנרגיה מודעת – מרקם ההוויה.
• אנחנו עשויים חהחומר שממנו עשוי היקום.
• כך שכל אחד מאתנו הינו חבילה של אנרגיה מודעת.
• התצפית משנה את ההנהגות לאורך כל הקו – כל הדרך למעלה ולמטה.
  • היקום הינו אנרגיה מודעת אשר כל-כך שזורה אחת בשני כך שכל תצפית, כוונה ופעולה משפיע על כל דבר בכל מקום ובאותו זמן.

היבטים מרכזיים בטיפולים ביחסים

• אנחנו מחויטים לקשר.
• אנו כמהים לקשר.
• אנו צריכים קשר.
• הסלף תלוי באחר/במערכת יחסים ליצירת זהות עצמית.
• לסלף יש עניין ראשוני באובייקט (באחר). יותר ראשוני מהפחתת דחפים.
• מה שמתרחש בין אנשים (ההתנהגות עצמה) היא ראוני, משמעותי.

תיאוריה של יחסיות ביחסים

• מערכת יחסים היא הדבר העיקרי (ולא משני).
• קשר הוא הדבר היסודי, בסיסי, ממנו נובע אישיות, סובייקטיביות, והתנהגות.
• קשר מעצב אצ האישיות, פוצע ופוגע באנשים, וגם מקור הריפוי.

לפיכך הבדלים עיקריים בין 2 הפרדיגמות:

פרדיגמת הפרט:

• הפרט הוא אונטולוגי.
• הפרט יוצר קשר.
• סוקייקטיביות יוצרת קשר.
• הפרט מאפשר את הקשר.
• הסלף בפנים וממשי.
• ריפוי קורה בפנים.

פרדיגמת היחסים:

• הקשר הוא אונטולוגי.
• הקשר יוצר את הפרט.
• הקשר יוצר סוביקטיביות.
• הקשר מרפא את הפרט.
• הסלף נמצא בתנידות בין נקודות.
• הריפוי הינו בקשר.

הנחות של מטה-תיאוריה של טיפול אימאגו ביחסים

• חוק הקומפלמנטריות מציעה שזוגיות היא המבנה של הטבע.
• לזוגיות טמפלט (לוח ראשוני) במודעות האנושית.

הפרויקט האנושי

להחליף: "מטרה בחיים שטיפול עוזר להגיע אליה יכולה להיות לחיות בהיגיון ע"י לפרק דיכוי ואשמה מילדות ולנהל היטב את האינסטינטים"

ב: "מטרה בחיים שטיפול עוזר להגיע אליה יכולה להיות לחוות שלמות, מלוא החיים וחיוניות ע"י מילוי צרכים מילדות וריפוי הפיצול הנגרם ע"י שיקוף פגום ואשמה

תיאוריה הקלינית של אימאגו:

• כל הזוגות סובלים מקרע בקשר.
• נתקים/קרעים מתרחשים בשלבים התפתחותיים שונים.
• כל זוג מחפש ברמה של תת-המודע לחדש קשר/ להתחבר מחדש.
• הזוגות מייצרים ביחד את הקרע ומייצרים ביחד את החידוש בקשר.
• תחושת ביטחון היא תנאי מוקדם לתיקון הקרע.
• חשק וחיות מלאה הם התוצאה.

כח הדיאלוג (דרך חדשה של דיבור אשר משיג):

• תיקשורת בטוחה ופתוחה.
• שילוב של האנוכי והאופקי.
• גילוי ושילוב מחדש של חלקים מפוצלים מהסלף.
• משביע את הרעב הטבעי לשיקוף.
• שלמות ע"י צמיחת הפונקציות הפחות מפותחות.
• טרנספורמציה של מוגעות – לחבר אל ולקבל אחר.

התהליך של טיפול אימאגו ביחסים:

• קבלת העובדה שהשני הוא אחר.
• ללמוד דרך חדשה לדבר באמצעות דיאלוג אימאגו.
• יצירת ביטחון ע"י הוצאת שליליות מהמרחב.
• החלפת שליליות ב:
  • הכרה
  • קבלה
  • הערכה
  • הערצה
  • חמלה
  • לסנגר עובדה שהנו שונה ממך
  • עדיפות צורכי הקשר על צרכים אישיים (מה הקשר צריך ממני?)

היקום שואף ליצור אהבה ושלמות

בוא נהיה אנחנו האהבה אנו רוצים שתהיה