לאורך ההיסטוריה היחסית קצרה שלה פסיכולוגיה עם מגמתה הקלינית מתמקדת ברוב רובה על נושא החולי הנפשי, הפתולוגיה והקטסטרופה הנפשית. ההפרעות הנפשיות כגון התמכרויות, אלימות, טראומות, וכו’ זוכות לחלק הארי של תשומת-הלב המלווה גם ברוב המשאבים הכספיים, זמן עבודה, מחקר ומאמרים.
בעשור האחרון בהשראתו של פרופ’ מרטין סליגמן, שהיה נשיא ה- APA ב- 1999, החלה התחום לחקור את הכוחות ומעלות של בני אדם. חוקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מתעניינים בבני-אדם במיטבם. הם שואפים להרחיב את הידע שלנו באותם הנושאים העושים את החיים כדבר ששווה לחיות אותו, ומעמיקים את הבנתנו בין היתר בתחושות של רגשות חיוביים, אושר, וחיים חיוביים. כיום בארה”ב קיימים קורסים ביותר ממאה אוניברסיטאות בנושא. כ”כ תנופה ניכרת באנגליה ושאר אירופה.
בעיני הפסיכולוג החיובי הדברים האלה אינם בתחום המותרות. אלא חשובים מאד. כאשר אנשים יחיו בביטחון מתוך עצמם וביחס לסביבתם, ויתחלקו במשאבים הקיימים במקום להילחם עליהם, החיים והעולם כולו יהפכו לדבר מיטיב ומצמיח. זאת לעומת החוויה הרווחת במקומות רבים מדי בעולם שהחיים הם פוגעניים ואכזריים.
הפסיכולוגיה החיובית פועלת מתוך אמונה שהמהות של בני-אדם מעבר להישרדות שואפת לאקטואליזציה, לצמיחה ולהתבטאות אישית. כאמור היא מסתכלת על כוחות ומעלות אנושיים – כפרט ובתוך ארגון – וחוקרת איך מודעות לכוחות אלה תשפר את איכות החיים האישיים וארגוניים, ותהפוך את הסביבה למקום בטוח יותר. היא מבינה את המקום של אושר, שביעות-רצון, תקווה ואופטימיות בחיינו, ומקדמת את המשמעות של רגשות חיוביים מעבר לכך שהם פשוט ההיפך מרגשות ותחושות שליליים. היא שמה דגש על שאיפה לקראת חיים משמעותיים כאשר אנשים פועלים מתוך אלטרואיזם והכרת תודה עבור ערכים הגדולים מהם.
בתחום הזוגיות הגישה החיובית מפנה אנשים בקשר מחייב להשיב לעצמם את ההנאה והתלהבות בקשר, תוך כדי כך שהם מתפתחים באופן מודע להיות אנשים בטוחים (לא פוגעים) עבור בני הזוג ועבור אנשים חשובים אחרים בחייהם. ברמת המשפחה מסתכלים על עמידות ולכידות משפחתית בתוך משפחות חזקות ומשגשגות.
הפסיכותרפיה החיובית באה לאמן את הפונים להתקדם הרבה מעבר למצב של “להסתדר.”. העבודה מסייעת לאנשים לתת ביטוי ליכולותיהם, כישרונותיהם, לחיות את החיים במלואם, להיות מודע לכוחותיהם ומעלותיהם כדי לצעוד לקראת לחיות את חייהם הגדולים ביותר שהם רוצים.